עובדת זרה היא אשה ומן הסתם ישנה אפשרות שהיא תודיע למעסיק על מצב הריון. בישראל ישנם חוקי עבודה הנוגעים להעסקת נשים והם חלים כמובן גם על עובדות זרות. באופן כללי החוק מגן על זכויות האשה העובדת בזמן הריון כך שלא פשוט לפטר עובדת בהריון, כמו כן חובה לאפשר לה בדיקות ומעקבים רפואיים בזמן ההריון. העובדת מחוייבת לעדכן את המעסיק במצבה מרגע שנודע לה על ההריון.
חששות רבים עולים בלב המעסיק עובד סיעודי. האם המטופל ייפגע מירידה ברמת הטיפול בו עקב ההריון? האם ההריון עלול להוות נטל נוסף על המעסיק הסיעודי שגם ככה תלוי במידה רבה בזולת? איך יוכל לקבל מטפלת חלופית במידת הצורך? מה יאמר אם יתבקש להלין אצלו גם את התינוק לאחר הלידה? ועוד תהיות רבות נוספות.
גם העובדת ההרה מלאה בחששות: איך לבשר למעסיק על ההריון? כיצד יגיב? איך תמשיך להתגורר בבית המעסיק אם יחסו יהפוך לעויין עקב המצב? מה יהיה אם ההריון יהיה בעייתי? מה יקרה אם יפטרו אותה? איך תסתדר? ובכלל מי יעזור לה בלידה? הרי היא עומדת ללדת בארץ זרה וללא כל תמיכה משפחתית. איך תיפרד מהתינוק בתום חופשת הלידה?! איך תוכל להיות בקשר איתו מרחוק???
ובכן לשאלה מה עושים יש תשובות רבות. כמספר האנשים כך מספר התשובות, כל מקרה הינו סיפור בפני עצמו.
אני זוכרת שלפני הרבה שנים ביקרתי בבית לקוחה ביקור אקראי. הופתעתי כשנפתחה הדלת ע"י מטפלת שלא הכרתי. ידעתי שהלקוחה בבית זה יושבת ושותקת ולא מגיבה לנעשה סביבה כבר זמן רב מאד. אבל כשנכנסתי פנימה להגיד לה שלום, הופתעתי שוב... הקשישה חייכה אלי והשמיעה קולות, בהבעה שלה ניסתה להגיד לי משהו מאד חשוב ובמבטי העיניים ותנועות ראש רמזה לי להסתכל לעבר כיוון אחר. פניתי וראיתי עגלה עם תינוקת קטנטונת ואז הופיעה לסלון המטפלת שהכרתי, שמחה לקראתי וסיפרה על ההריון והלידה, והריפוי הזה שהתינוקת הביאה הביתה לקשישה שלא הראתה קשר למציאות מזמן.
מטפלת זרה אחרת טיפלה במסירות תקופה ארוכה בקשישה. כאשר היתה בהריון חששה מהפרידה מהתינוק והחליטה ללדת בשקט... המעסיקה אהבה אותה וכלל לא התערבה בענייניה וכך קרה שגדל ילד בבית הקשישה. לאחר כארבע שנים הגיעה הידיעה לרשויות ההגירה והם דרשו שהילד יצא מישראל מאחר ואין זה חוקי להקים משפחות זרים כאן. המטפלת ניפרדה מהקשישה בלב כבד, סייעה בהכשרת המטפלת הנכנסת, ועזבה את ישראל יחד עם הילד שלה.
לפני כשנה פנתה אלי דיאנה, עובדת זרה, וביקשה לצאת לחופשת מולדת כדי להינשא. היא אכן נסעה ונישאה, וחזרה לעבודה בהריון. העובדת היתה מאד מסורה לקשיש שבו טיפלה, וכאשר עבר זמן והיא הבחינה שהטיפול בו מצריך יותר כח פיזי, פנתה אלי לסיוע בחיפוש עובד מחליף. לאחר שהכשירה אותו היטב, ולקראת סוף ההריון, הגישה התפטרות ועזבה את ישראל.
מטפלת אחרת, שמה מונט, גם כן חזרה מחופשת נישואין בהריון. חודשיים לאחר הלידה היא שלחה את התינוקת שלה הביתה ונשארה עם המטופל שלה. התקשרתי לשאול אותה שאלות בנושא ולמדתי ממנה פרטים מעניינים... היא בחרה לספר על ההריון שלה למעסיק לאחר 4 חודשים, כשהבטן התחילה לתפוח. המעסיק לא התפלא על כך כיוון שתיאר לעצמו שבחורה שנוסעת להינשא עלולה להגיע חזרה בהריון. מונט עשתה עבור עצמה את כל הבירורים והסידורים. רק כשלא הבינה משהו פנתה למעסיק או לאשתו ונעזרה בהם. כמו כן, השתדלה תמיד שענייניה לא יבואו על חשבון הזמן של המטופל ותיאמה בדיקות שונות רק בשעות מסויימות וימים מסויימים שנוחים לו. היא העדיפה להכשיר מחליפה ולהקדים את חופשת הלידה לשבועיים טרם הלידה כדי שהמטופל לא ייפגע מהעדרה. המעסיק מאפשר לה מידי יום לראות את התינוקת בסקייפ ולשוחח עם בני משפחתה. היא יודעת ומעריכה את המעסיק שלה על יחסו ותמיכתו, וכפי הנראה הוא מעריך את התחשבותה בו. וכאשר כל הצדדים מבינים זה את זה, מתאפשר להביא ילדים לעולם...
מונט נותנת טיפים למטפלות בהריון:
קודם כל לגשת לקופת החולים לתיאום בדיקות מעקב הריון. מי שמעדיפה יכולה לעשות זאת אצל רופא פרטי.
יש להחליט היכן רוצים ללדת- לבחור מראש איזה בית חולים אפשר ואיזה מעדיפה.
בית החולים משחרר הביתה את האם והתינוק אחרי 3 ימים. חשוב מאד לשים לב לקחת מבית החולים את המסמכים החשובים להמשך, לפני השחרור.
קודם כל לגשת למודיעין של בית החולים. לקבל מהם 2 מסמכים חשובים. האחד הוא דרישת תשלום לביטוח. השני הוא לקופת חולים מאוחדת לטיפת חלב והמשך ביטוח רפואי לתינוק. לברר לגבי מסמך שלישי: תעודת לידה. ישנם בתי חולים שנותנים את זה מייד. וישנם בתי חולים שמעכבים כמה ימים עד שהביטוח משלם להם ואז מתקשרים אלייך שתגיעי לקבל תעודת לידה. דבר אחרון לפני השחרור הוא לקבל מידי האחיות מכתב שחרור.
לאחר השחרור יש לגשת עם התינוק והמסמכים לביטוח הלאומי. לסניף הקשור לכתובת המגורים של המעסיק של היולדת. המעסיק צריך לחתום על המסמך המיועד לביטוח הלאומי על מנת שיוכלו להכין לה את הכסף שלה. חשוב לעקוב ולהיות איתם בקשר עד שיפקידו בחשבון את דמי הלידה.
פה היה חלק משעשע בשיחה. מונט סיפרה שיש כל מיני קריטריונים לביטוח הלאומי לגבי סכום התשלום. למשל היא קיבלה 10 אלף כשילדה בת. וחברה אחרת קיבלה 17 אלף כי ילדה בן.... ברור שלא!!!!! בנות לא שוות פחות מבנים!!!!! זה תלוי בתקופת העבודה, גובה השכר החודשי, וכן בלידה ראשונה מקבלים יותר מאשר בלידה נוספת.
חשוב מאד לטפל עוד טרם הלידה בעניין הביטוח הלאומי כי דמי הלידה יהיו ההכנסה היחידה כל תקופת חופשת הלידה. אין משכורת במשך 3 חודשים.
לאחר מכן יש לגשת לשגרירות עם המסמכים מבית החולים ולהכין לתינוק תעודת לידה. כמו כן שם יכינו עבורו גם מסמכי נסיעה הביתה.
המאמר נכתב ע"י תמי מתאגיד דרך הלב סיעוד
